top of page
  • תמונת הסופר/תlaortravel9

מקדש הזהב באמריצר שבחבל פנג'ב בצפון הודו

עודכן: 25 בפבר׳ 2021

"מקדש הזהב”, באמריצר שבחבל פנג'ב בצפון הודו, קודש הקודשים של הדת הסיקית הוא המרכז התרבותי והרוחני של דת הסיקים.

מקדש הזהב באמריצר שבחבל פנג'ב בצפון הודו
מקדש הזהב באמריצר שבחבל פנג'ב בצפון הודו

המקדש אשר נבנה ב1601 הוא לא רק הקדוש ביותר לבני הדת הסיקית, אלא גם אחד האתרים המפורסמים בהודו ואולי בעולם כולו. המקדש נבנה מחדש במאה ה־19 בשתי קומות, קירותיו מצופים נחושת וכיפתו עשויה 100 קילוגרם זהב. פרח לוטוס הפוך ניצב באמצע האגם, הסיקהים מכנים אותו - "הנקטר הקדוש", ואליו אפשר להגיע דרך "גשר הגורואים".

יופיו של המקדש מתבטא בשילוב שבין מתכת מוזהבת, מים ועושר של עיטורים. העניין המרכזי מבחינת הדת הסיקית במקדש הוא הבריכה המקיפה את המקדש המרכזי – הבריכה נקראת – בריכת הנקטר (ע”פ המסורת – נקטר הינו המשקה ששותים האלים ע”מ לשמר את חיי האלמוות) מדובר במרכז פועם וחי – שטף תמידי של עולי רגל ותיירים בא בשעריו מדי יום, מארבע לפנות בוקר עד 11 בלילה.

אמריצר בצפון הודו מקדש הזהב של הסיקים
אמריצר בצפון הודו מקדש הזהב של הסיקים

מה במקדש

כשתגיעו למקדש תתבקשו לשים את הנעליים שלכם בפיקדון בכניסה. זהו אזור מסודר אך לרוב צפוף במבקרים בו תעמדו בתור להגיש נעליכם ולקבל עבורן פיקדון. תנתן לכם (נשים וגברים) גם מטפחת כתומה לעטוף את ראשכם. משם תתחילו לצעוד יחפים על גבי שטיחים לכיוון הכניסה למקדש עצמו. השתדלו להישאר על השטיחים משום שרצפת השיש נוטה להתחמם מאד בשמש הקופחת. אלו שיבחרו לא להפקיד נעליהם בכניסה לא יצאו בזול. לאחר הקפת המקדש על השטיחים יחכו לכם שומרים בכניסה שלא ירשו לכם להיכנס עם נעליים. כמובן שאף אחד לא יטריד אתכם פיזית, אך ללא ספק לא יוותרו לכם על פרט זה. משם תצטרכו לבקש ממשהו שישמור לכם על הנעליים או לחזור את כל הדרך ולשים אותן בפיקדון. הרטיבו רגליכם בכניסה כאות כבוד לקדושת המקום והיכנסו. המחזה מרהיב, מקדש הזהב מנצנץ במרכז הבריכה וניתן להלך סביבו על גבי רצפת השיש ולהתרשם מהמתפללים המסורים, הנוודים שהגיעו מרחוק ונחים בצל הבניינים, התפילות הכתובות על גבי האבן של הקיר, עיטורי הזהב מעל ראשכם ועוד. בהחלט הגעתם למקום רוחני ודתי בלב אמריצר. הסיקים מתרחצים במי הבריכה שנודעים כקדושים וכמו כן גם תיירים מוזמנים להתרחץ במים, או לפחות להכניס רגליהם להתרעננות. למקדש עצמו יש תור ארוך והבחירה היא בידיכם אם אתם רוצים להיכנס או לא. בתוכו מונחים כתבי הקודש של הסיקים הנקראים "גראנת סאהיב" (Granth Sahib). לפי האמונה הסיקית על כל אדם סיקי להגיע למקדש לפחות פעם אחת במהלך חייו.

מקדש הזהב כולל בתוכו לא מעט חלקים מעניינים שהופכים אותו לאחת מגולות הכותרת של הביקור בחלקה הצפוני של הודו ואולי אף של הודו כולה. חלקיו המרכזיים הם גשר הגורואיים, המוביל אל המקדש עצמו, בריכת הנקטר, מוזיאון הסיקים שנמצא במקדש, אקל טקההאט שהוא החדר המואר בו מתכנס הפרלמנט הסיקי, ומגדל באבא אטאל.

חשוב להדגיש שהמקדש בעל פינות נסתרות רבות ומשמש מקום פולחן ותרבות פעיל ושוקק ולכן מומלץ לבקר בו בליווי מדריך מקומי שיידע להכווין אתכם לנקודות ולפינות הייחודיות של המקדש.

סיקים באמריצר
סיקים באמריצר

מפעל המזון

בכל מקדש סיקי יש מפעל מזון המאכיל את כל באי המקדש . אין חשיבות למצבו הכלכלי של האדם , כי כל מי שיבקש יקבל ארוחה בחינם שמוגשת 7 ימים בשבוע . תתבקשו לחבוש מצנפת כתומה בכניסה ולחלוץ נעלים . העונה המומלצת לביקור במקדש היא בין אוקטובר למרץ שמזג האוויר עדיין נוח ולא קר מידי .

אמריצר– טקס סגירת הגבול

כחצי שעה נסיעה מלב אמריצר נמצא הגבול של הודו עם פקיסטן. בכל יום ביומו בזמן השקיעה ישנו טקס סגירת הגבול המשותף לשתי המדינות, טקס גרנדיוזי ומרתק, בו אתם נחשפים לתרבות העשירה של שתי המדינות, אחת מנגד השנייה. הרכבים המגיעים לאזור עוצרים בסמוך לגבול ומשם יש להמשיך ברגל לכיוון הטקס. ישנה כניסה מיוחדת לתיירים שמותנית בבידוק בטחוני, ומשם תמשיכו ליציע צר המיועד לתיירים. השוטרים ההודים, חבושים בכובעי נוצות אדומות ומדים, מבצעים מפגן בעל כוריאוגראפיה מהפנטת לצד נערות הודיות צוהלות הרוקדות עם אנשים מהקהל לצלילי שירי עם מקפיצים. ללא ספק מופע מרהיב ויוצא דופן שלא כדאי להחמיץ.

באמריצר אסור לעשן ברחובות , שוטרים מסתובבים ומקפידים על כך , ואך יתנו לכם קנס . אז הקפידו וצאו להנות באמריצר היפה .

למעוניינים להצטרף לטיול מאורגן עם כל הנוחות והחוויות , בקבוצה קטנה ואיכותית .מסע אחר וייחודי. השאירו פרטים או התקשרו עכשיו ללאור טיולים .

סיקים באמריצר צפון הודו
סיקים באמריצר צפון הודו

סיקים באמריצר צפון הודו
סיקים באמריצר צפון הודו





פוסטים אחרונים

הצג הכול

הבלוג של ענת גרוס לאור 

anat gross laor@כל הזכויות שמורות 
כל הזכויות שמורות@ענת גרוס לאור 

bottom of page