top of page

נווה צדק מסלול

עודכן: 6 באפר׳

שכונת נווה צדק הוקמה בשנת 1887. זו היתה השכונה הראשונה מחוץ לחומות יפו . לכל רוכש הובטח שני חדרים בית כבוד (שירותי) ובית תבשיל (מטבח).אגודת “עזרת ישראל” בהנהגת האחים רוקח רכשו אדמות מאיש עסקים בשם אהרון שלוש שהיה בעל קרקעות.שלוש האמין שאם יהודי יתיישבו על אדמותיו ערכם יעלה, לכן הוא הסכים למכור חלקות במחיר זול ובתנאי שהבניה תהיה מיידית, וכך היה. אז מתחילים במסלול:

תחנה 1– מתחם תחנת רכבת

26/9/1892 נחנך קו הרכבת הראשון מיפו לירושלים, בטקס חגיגי, כשהרכבת מעוטרת בדגלי האימפריה העות’מאנית. הימים הם טרום הקמת העיר תל אביב היה צורך לשנע תיירים, סחורות וצליינים לירושלים. באות העת הזמן שלקח להגיע לירושלים היה 4 ימים ורכבת הקיטור קיצרה את הזמן ל – 12 שעות. תחילה היא נקראה תחנת מנשייה ע"ש השכונה החדשה שקמה בסמיכות. במתחם התחנה תוכלו לראות היום 2 קטרים מקוריים, את וילה וילנד של המשפחת הטמפלרית אשר אבי המשפחה השכיל לבנות במקום בית למשפחתו ומפעל רעפים ומלט, את הסחורה הוא שינע באמצעות הרכבת. התחנה נסגרה בראשית מלחמת העצמאות, ולאחריה הועתקה תחנת הקצה של הקו לתחנת תל אביב דרום, רחוב הרכבת של היום.

מתחם התחנה תל אביב
מתחם התחנה תל אביב

תחנה 2 – מטרו ת"א תחנת אליפלט

גם לת"א מגיע רכבת קלה, תחנת אליפלט נמצאת במרכזו של פארק המסילה, שקיבל את שמו משום שהוא עובר בתוואי של קו הרכבת מיפו לירושלים המקורי שהוקם בימי השלטון העות'מאני בארץ ישראל בסוף המאה ה-19. תחנת אליפלט היא תחנה על הקו האדום. התחנה נבנתה "כשמיים פתוחים" כלומר, היא נמצאת מתחת לפני הקרקע אך פתוחה לשמיים. אורך הקו האדום הוא כ – 24 ק"מ. בימי חול תוכלו להציץ ולראות את הרכבת פועלת .

תחנה 3 – פארק המסילה וגשר שלוש

נמשיך לכיוון מזרח לתוך פארק המסילה העובר בתוואי הרכבת העות'מאנית הישנה. הפארק מחבר מרחוב הרצל ועד לחוף הים. ולכל אורכו יש בתי קפה, גנים, מכשירי כושר ומתקנים לילדים. נגיע עד לגשר שלוש וסיפורו המעניין.

היו היה יהודי יקר בעל קרקעות עשיר בשם אהרון שלוש שעבר להתגורר בשכונה בשנת 1892, בכל יום הוא היה נוסע לחנות הצורפות שלו ביפו בכרכרה, ביום בהיר אחד הפתיע נחש את הסוס, העגלה התהפכה ומר שלוש שבר את רגלו, שמע על כך מושל יפו שהעריך מאוד את שלוש ומיד ציווה לבנות מעל הוואדי גשר .

תחנה 4 – רחוב אמזלג

פונים מערבה לתוך רחוב קטן ע"ש איש גדול – חיים ניסים אמזלאק . אמזלאג היה איש עסקים שהגיע ממרוקו. לאחר שהתיישב ביפו הפך הוא שימש כסגן קונסול בריטניה. הוא היה פעיל מאוד בהגנה על התושבי היהודים וברכישת אדמות שכונת נווה צדק. בהמשך הוא אף היה פעיל מאוד ברכישת קרקעות מלאבס שהיא פתח תקווה של היום .

בסוף הרחוב נפנה ימינה ליד קיר כורכר, אבן הכורכר היתה מאבני היסוד לבניית הבתים באיזור בשל זמינותה .

ומיד נפנה שמאלה לתוך מתחם סוזן דלל ונתיישב ליד הבאר .

תחנה 4 – סוזן דלל

אין שכונה וחיים אם אין מים.הבאר שסביבה אנו יושבים נחפרה כדי לספק מים לתושבים. סוזן דלאל הוא מתחם ששופץ ע"י קרן דלאל כדי להנציח את שמה של בת המשפחה סוזן דלאל שחלמה להיות רקדנית אךמתה ממנת ייתר בגיל 25.

עם הקמת השכונה הבינו פרנסי השכונה כי החינוך הוא החשוב ביותר. במתחם נבנה בית ספר לבנות שסיפק כישורים לנשים כגון: תפירה, בישול וכו , השפה בה למדו הבנות היתה עברית. ממולו נבנה בית ספר אליאנס לבנים ששפת הלימוד בו היתה צרפתית.

במתחם פועלות שתי להקות מחול: להקת בת שבע ע"ש בת שבע דה רוטשילד ולהקתה של שרה לוי תנאי שאת סיפורנ נספר כעת , בנוסף פועל במתחם אוהד נהרין שהמציא שיטת ריקוד בשם גגה.

סוזן דלאל
סוזן דלאל

סיפורה של יונה לוי תנאי 1910-2005

יונה היתה ילדה תימניה שנולדה בירושלים, היא חלמה להיות רקדנית וניסתה להתקבל לתאטראות כגון הבימה אך נדחתה בשל מוצאה המזרחי . היא אספה כמה נערים מכרם התימנים והקימה את להקת ענבל שהפכה לשם דבר בעולם . היא נקברה בבית קברות טרומפלדור שבעיר.

תחנת 5 – קיר המייסדים

בשנת 1989 נתבקש האומן דוד טרטקובר להכין יצירה שתייצג את מקימי השכונה .היצירה “קיר המייסדים” מחולקת ל-3 בלוח הראשון נראים פרדסי יפו והנמל ולצידם מקימי השכונה העסקנים: שמעון רוקח, אהרון שלוש,זרח ברנט וחיים אמזלג. בלוח השני רואים את הרכבת העוברת מתחת לגשר שלוש, בחלק העליון רואים את הגימנסיה העברית “הרצליה” ברחוב הרצל, ואת את בית הספר לבנות הלוח השלישי הוא לוח הרוח - ניתן לראות את “בית הסופרים”, שהוא היום מוזיאון נחום גוטמן, ואת דמויותיהם של הסופרים ונמשוררים שהתגוררו בו: יוסף חיים ברנר, יוסף אהרונוביץ ,דבורה בארון, ש”י עגנון ואלכסנדר זיסקינד רבינוביץ. מימין, בתוך מגן דוד- הרב קוק, רבה של ארץ ישראל.

נמשיך צפונה לרחוב יחיאלי ונפנה ימינה לרחוב שלוש 32

תחנה 6 – בית שלוש

אהרון שלוש ממקימי השכונה, שעליו היו מספרים שהיה לוקח אבן וזורק רחוק, היכן שהייתה נוחתת האבן שם היה גבול הנחלה אותה היה רוכש. זהו הבית הראשון שנבנה בלב חלקת הפרדסים עוד לפני הקמת שכונת נווה צדק. הבית בן שתי הקומות מוקף בחומת אבן ונמצא כעת בבעלות פרטית. בחצר הבית הקים שלוש בית כנסת, שפועל גם היום , בחצר הבית ניצב עץ אקליפטוס בן 80 שנה .

חזרו מעט לאחור לפינת ררחוב שלוש ורוקח

תחנה 7 – בית אבועלפיה ושי עגנון

בית אבולעפיה היה ביתם של הזוג שלמה ורבקה אבולעפיה. שלמה היה מורה לצרפתית וערבית ואילו רבקה גידלה את 8 ילדיהם. הזוג השכיר חדר והמרפסת בקומה השנייה לבחור צעיר בשם צ’צקס מבוצאסס הלו הוא ש"י לעגנון. בבית הזה כתב את ספרו “עגונות”, שהיה הראשון שפורסם בארץ ישראל ומשם הוא לקח את שם משפחתו - עגנון. לימים חלה שלמה וניפטר, רבקה פנתה לעובד הערבי ואמרה לו שאין ביכולתה להמשיך לשלם את משכורתו, העובד ביקש ממנה דבר אחד לאפשר לו להשתמש בשם משפחתם – אבועלפיה, רבקה הסכימה, העובד הקים מאפיה קטנה ביפו הלוא היא מאפיית אבועלפיה של היום.

סיפור אהבה נכזבת

עגנון היה מאוהב בנכדתו של שלוש, אותה הוא היה רואה מידי מחלונו. משפחת שלוש סרבה לקשר בשל היותו בעל מקצוע חסר תועלת לטעמם – סופר. לימים הוא כתב ספר על חיו וסביבת מגוריו והעלים לחלוטין את בית שלוש .

נמשיך ברחוב רוקח עד למספר 21

תחנת 8 – בית הסופרים – מוזיאון נחום גוטמן

השכונה נבנתה ע"י אנשי רוח ואנשי חומר ביחד. בקומה העליונה של הבית התגוררו בעבר יוסף חיים ברנר, יוסף אהרונוביץ’ ורעייתו הסופרת דבורה בארון. בקומה התחתונה הייתה חנות ספרים קטנה, שהיוותה מקום מפגש להוגי רוח ולכותבים. היום תוכלו לבקר במוזיאון נחום גוטמן.

נמשיך ברחוב רוקח עד למספר 36

תחנה 9 – בית רוקח

בית רוקח נבנה בשנת 1887 על ידי שמעון רוקח, אחד מיוזמי ומקימיי השכונה. הבית הוא עדות להגשמת חלומם של יהודי יפו לצאת מחוץ לחומות במטרה להקים שכונה עברית ראשונה מחוץ לחומות. נווה צדק והשכונות הצמודות אליה היוו את הגרעין ההתיישבותי להתפתחות העיר העברית הראשונה תל אביב שהוכרזה בשנת 1909.

הבית הוא היחיד בשכונה ששוקם ושומר בדיוק כפי שהיה על מנת להעניק למבקריו את אווירת ראשית ההתיישבות בנווה צדק. ניתן לבקר בבית בתיאום מראש .

נמשיך ברחוב רוקח ונפנה מערבה ברחוב פינס עד לפינת לילנבלום 2

תחנה 10 – הראינוע עדן

הראינוע הקרין סרטים ללא קול והחל לפעול בשנת 1914. מספרים שמשל יפו חסן בק נהג לבוא ולראות כל סרט ובסוף ההצגה היה בוזז את כספי הקופה. בכספים הללו הוא מימן את הקמת מסגד חסן בק והוא קיווה שזה יעצור את התישבות הישוב היהודי בעיר.

נסתובב וומולנו בניני התאומים

תחנה 11 – בניני התאומים

ממול לראינוע נמצאים נראה שני בתים יפיפים מעוטרים בחריטות אבן ועיצוב אדריכלי נפלא . בתים זהים אלו נבנו למען שני נכדיו של אהרון שלוש על מנת שלא יתקנאו זה בזה. התקרה בבתים היא בגובה של 5 וחצי מטר.

הכותבת: ענת גרוס לאור מדריכת טיולים בארץ ובעולם בכל שאלה שלחו ווצאפ http://bit.ly/3VurjTf

או 0522780730 נווה צדק מסלול



התאומים בנווה צדק
התאומים בנווה צדק




פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


הבלוג של ענת גרוס לאור 

anat gross laor@כל הזכויות שמורות 
כל הזכויות שמורות@ענת גרוס לאור 

bottom of page