מרקש אתרים מרכזיים

מרקש הוקמה בשנת 1070 בירת האימפריה המוראביטונית, ממלכה ברברית גדולה שהשתרעה על פני המגרב ו-אלאנדלוס. זו הייתה הפעם הראשונה בה אוחדה כל מרוקו לכדי יחידה מדינית אחת. מקור שמה של העיר מרקש הוא בצירוף המילים "מור אקוש", שמשמעותו בברברית הוא "עיר האלוהים" או "ארצו של האל"

היא נקראת גם - "אדומה" על שום צבע הבתים בעיר . היא עיר של האנשים מכל הגוונים: סוחרי השוק, מספרי סיפורים בכיכר, מרכבות הסוסים, נשים ברעלות. יש בה הכל ובשפע, לעיתים גם בהגזמה. וכל בליל הריחות , הטעמים, והיופי האוריאנטלי הזה מונח עכשיו בהישג יד, מרחק שעות טיסה ספורות מכאן.

אטרקציות במרקש

ג’מע אל פנא –פירושה השם ככר האבודים. הככר הוכרזה על ידי ארגון אונסק”ו כ"יצירת מופת של מסורת אנושית בעל פה”, בשל הפעילות האנושית והתרבותית המתקיימת בה מדי יום וכוללת מסורות עתיקות כרפואה עממית וסיפור סיפורים בעל פה והתרחשות דינאמית של קולות, צלילים, ריחות וטעמים בהשתתפות הקהל.היא אף כיכבה בסרטו של אלפרד היצ'קוק "האיש שידע יותר מדי".הכיכר והשוק התוסס שלצידה הם העורק העיקרי. בואו לצפות באקרובטים, מרפאי שיניים , מאחזי עיינים, אנשי הנחשים ומספרי הסיפורים . זו חוויה להסתובב בשוק בין כל בעלי המלאכה והדוכנים הצבעוניים, לטעום מהמתוקים ומהחריפים, לנהל שיחה עם רוכלים אדיבים בטרוף. בכל שעה משעות היום תחוו חוויה אחרת , כאשר בערב מתקיימים מופעים לרוב . שימו לב , אל תצלמו מבלי שקיבלתם רשות לכך .

גני מנרה -הם גן בוטני מהמאה ה-12 עם ביתן יפייפה, אגם מלאכותי ונופים הרריים. הגן הוא אחד מאתרי התיירות הפופולריים ביותר במרקש, המושך במיוחד מבקרים מקומיים שמחפשים להנות מהטבע ולהימלט מטמפרטורות הקיץ החמות. הביתן והאגם מוקפים בבוסתנים ובמטעי זיתים. מטרת האגם הייתה להשקות את הגנים והמטעים באמצעות מערכת מתוחכמת של תעלות תת קרקעיות. המים מסופקים לאגם הודות למערכת הידראולית ישנה המעבירה מים מההרים הממוקמים כ-30 קילומטרים ממרקש.

מסגד אל כותוביה – המסגד עתיק בונוי בסגנון אנדלוסי הוקם בסוף המאה ה-12 מהווה אחד מסמליה העיקריים של מרקש. הוא נבנה על חורבות מסגד שנהרס משום שנבנה בטעות לא בכיוון מכה . מכל פינה בעיר תוכלו לראות את המינרט המתנשא לגובה של 77 מ' ובראשו 3 כדורי זהב. בעבר שמשה רחבת המסגד לירידי ספרים וכותבים, שם נמכרו ספרים וכתבי יד, מכאן שמו "הכותוביה". המסגד נחשב ליצירת פאר מהעבר. כיף לסייר בגנים שסביבו כשתאורת הלילה מוסיפה עוד קסם.

ארמון לה-באהיה- הוקם במאה ה-19 ע”י שליט מרקש - הווזיר אחמד בן מוסא .הוא בנה את ארמון ה"בהייה", על שם אשתו האהובה – שפירושו "המבריקה". הארמון בנוי ביתנים וחצרות פנימיות מוקפות עמודים, מזרקות שיש, וגנים של עצי פרי ונוי, בסגנון אנדלוסי מסורתי: תקרות ודלתות מעץ ארז, בשילוב צבעים טבעיים מדהימים. הביתנים מעוטרים בעיטורי סטוקו וכתב קליגרפיה. הארמון מהווה ייצוג אותנטי לאדריכלות המרוקאית עם חיפויי הפסיפס, תקרת העץ המגולפת, עבודות השיש והאריחים המעוטרים. הוא בנוי בסגנון אנדלוסי.

מדרסת בן יוסוף – בית ספר בשפתנו , הינה אחת הגדולות בצפון אפריקה. נכנסים אליה דרך שער ברונזה יפיפה. פרוזדור מעוטר בעבודות מוזאיקה מוביל לחצר המרכזית עם בריכת האבן והקירות המעוטרים. במקום מוצגות יצירות אמנות שונות. הי נבנתה בשנת 1570 כמקום ללימוד האיסלם. הוא הכיל למעלה מ-900 תלמידים בשיאו, והיה בית הספר האיסלאמי הגדול ביותר בצפון אפריקה .המדרסה הפסיקה רשמית לחנך סטודנטים כבר ב-1960, שיפוץ נרחב הפך אותה לאתר יפה למבקרים

המלאח’-הרובע היהודי – מלאח הוא שם שניתן לרובע היהודי בערי במרוקו. מקור השם הוא המילה מלח - היהודים עסקו במסחר במלח באותה עת . השכונה תחומה בחומות גבוהות ובדרך כלל היו לו שתי כניסות שער – "באב", על מנת ליצור הפרדה של היהודים מהתושבים המוסלמים, לצורכי הגנה מפני פרעות אנטי יהודיות.המלך שאהב ושמר על היהודים בנה את המלאח על פי רוב בקרבת הארמון ומוסדות השלטון.

בתקופות של פרעות והתנכלויות ליהודים, נאסר עליהם לצאת מתחומי המלאח, במיוחד בלילות, וחייהם התנהלו בין החומות בצפיפות. כשהחלה תקופת החסות הצרפתית ב-1912 הורשו היהודים לגור גם בשכונות מחוץ למלאח.

המלאח הראשון הוקם בפס ב-1438, ואחריו במקנס ברבאט.

לחיים בין כותלי המלאח נחקקו חוקים שסידרו את מעמדם של היהודים בין כותליו והם נקראו "תקנות עומאר". לפי תקנות אלו, תושבי המלאח נקראו – אנשי חסות,שלא היו מוסלמים – ובתור שכאלו חלו עליהם הגבלות, אמנם התאפשר להם לקיים את אמונתם, אך נאלצו לשלם מס גולגולת. כלל ראשון היה, שה"ד'ימי" מכיר בעליונותו של האיסלאם ובנחיתותו כבן חסות. אסור היה להם לקיים טקסי דת ופולחן בפומבי וברעש, הלבוש היה מיוחד והיה שונה בכל מקום ובכל תקופה בצורה אחרת , רכיבה על סוס אסורה, שכן הוא בהמה אצילה, איסור תקיעת שופר, בניית בתי תפילה יותר גבוהים מהמסגדים, איסור שתיית יין, או מכירתו למוסלמי, לשאת אשה מוסלמית או קשר מכל סוג שהוא אתה.

בית כנסת אל עזמה - בית הכנסת 'אלעזמה' נבנה על ידי מגורשי ספרד בשנת 1492. רבי יצחק דלויה, שחי בספרד, הגיע לעיר מרקש בעקבות גירוש יהודי ספרד על ידי המלכה איזבל והמלך פרננדו בשנת הרנ''ב (1492). כיהן במרקש כאב בית דין וכראש קהילת המגורשים וייסד בעיר את "צלאת לעזמא", "בית הכנסת של המגורשים", אשר נבנה זמן קצר לאחר הגעתו למרקש.

שורשם של יהודי מרוקו מתוארך לתקופת שלמה המלך ולתקופה הרומאית. יהודים וברברים התיישבו במרוקו לאורך ההיסטוריה. את מרקש ייסד ב-1062 שליט האלמוראבידים יוסף אבן טאשיפין והתיר התיישבות יהודים במקום. ב-1269 התחדש היישוב היהודי ובראש הקהילה עמד רבי יהודה ג'יאן, מדרום ספרד. בסוף המאה ה-15 הגיעו לעיר פליטים רבים מספרד ומפורטוגל, אולם יהודי האטלס הוותיקים עדיין היוו את עיקר הקהילה. המצב השתנה במאה ה-16 כאשר מרקש נעשתה מרכז גדול לאנוסים שביקשו לחזור לחיק היהדות, ומאז קיבלו יוצאי ספרד ופורטוגל את השליטה בקהילה לדורי דורות. יהודי מרקש התגוררו בשכונות משלהם עד שכל יהודי המקום, כ-30,000 במספר, רוכזו בפקודת הסולטן במלאח, בשנת 1557. במאה ה-19 גדלה אוכלוסיית המלאח, משהתווספו אליה פליטים מהרי האטלס ומרקש נהיתה הגדולה בקהילות מרוקו.

גני מז’ורל – גנים בוטניים פרי יצירתו של האמן הצרפתי ז’אק מז’ורל. כיום הגנים בבעלות מעצב האופנה - איב סאן לורן. הגנים יפייפיים ועשירים בצמחים, ובעיקר קקטוסים ססגוניים .

במרקש הרעיון הוא ללכת לאיבוד עם חושים פתוחים , לרייחות , הצבעים , המוסיקה המרוקאית השמחה , בתי הקפה האוטנטיים . יש המוןמה לחוות תוך כדי טיול במרקש, התענוג מובטח בתוך אחת הערים היפות והמעניינות בעולם.

ענת גרוס לאור מדריכה מקצועית במרוקו .רוצים לטייל במרוקו? שלחו לנו הודעה לווצאפ : http://bit.ly/3VurjTf הצטרפו אלינו לטיול מאורגן היוצא בקבוצה קטנה עם מדריכים מקצועיים, התקשרו 0522780730 ענת

כל הזכויות שמורות@ענת גרוס לאור@anat gross laor

מרקש אתרים מרכזיים